איך הכל התחיל
שוב אני פה..
סיפרתי לכם שחלק גדול מהסינגלים סביבי הם אנשים שבאמצע החיים חוזרים לחיות לבד. הופכים מזוג לפרד. עם או בלי ילדים. משבר? בהחלט. שינוי? ועוד איך.
ואיך זה מתקשר אלי? את כל כאב הלב וכאב הראש שעוברים אלה שחוזרים להיות סינגלים חוויתי כאשר חבר משותף הודיע לי שהוא עומד להתגרש. הוא שית
לאורך התהליך גיליתי שהוא לא שונה מגברים אחרים. הבתי שגברים עסוקים, עובדים, שנקרעים בין דרישות העבודה והתפקיד שלהם ובין תקופת הגירושין המאתגרת, מתקשים למצוא כוחות/ חשק/ אנרגיות/ סבלנות לטפל במציאת מקום מגורים, ובנוסף לא תמיד יש להם את הידע והיכולת להפוך החלל שמצאו לבית – חלל שנותן תחושה של בית ממש החל מרגע הכניסה אליו.
אבל אני יודעת! איתי – כשעזב את בית המשפחה הוא עבר לבית של ממש, ולא לדירה עם אוסף פריטים שנותן תחושת ארעיות. לא פחות חשוב – לילדיו היו חדרים, שבהרבה תשומת לב הותאמו אישית לילד ולתחביביו. לא רק מיטה וארון. גם בית של אבא הוא בית מהרגע הראשון ממש!
את החיוך וההקלה שהיו לו כשנכנס לבית, ואת שיחת הטלפון שקיבלתי ממנו לפני שנרדם בלילה הראשון, את המילים : "לפחות בגזרה הזו יש לי שקט. יש לי בית. יש לי בסיס אם" נצרתי בליבי.
את הסיפוק האדיר שחוויתי מכך שבאמת עזרתי לחבר, שאפשרתי לו להתפנות לטיפול בדברים אחרים – רגשיים ומשפחתיים בחייו, את ההבנה שהבית הזה שעזרתי לו ליצור הוא הבסיס שממנו אפשר להמשיך להתקדם ולהתייצב בחיים החדשים לאט לאט, את הסיפוק מכך שהורדתי מכתפיו נטל עצום, בתקופה של טרום-גירושים, בתקופה של שינוי ומשבר בחיים – את הסיפוק הזה לקחתי איתי.
ואז – עם האושר וההקלה שלו ועם הסיפוק האדיר שחשתי – ידעתי שאני רוצה לעזור גם לגברים אחרים והתחלתי לרקום חלום. הבתי שזה הדבר הבא שלי : "סינגליזם".
#לעבורדירה #לעצבחדרלילדים #סינגלס #להתגרשעםילדים #להתחילמחדש #סינגלעםילדים