• Ori Ron Dsgn

על הפיזיקה של הגירושין


או: האוֹר בּשׁוּלֵי הֶעָנָן


פסיכולוגית אחת הסבירה לי פעם שהפיזיקה של הגירושין היא מאוד פשוטה; תמיד יהיה צד אחד נוטש וצד אחד ננטש. אם במקרה שמעתם על זוג שנפרד בהחלטה משותפת והוזמנתם למסיבת הגירושין שלו באחד המועדונים בעיר אז כנראה שהייתם עדים לחיזיון בלתי רגיל ומופלא. אבל רוב הסיכויים שהם שקרנים ממש מוצלחים.


ברוכים הבאים לפוסט טראומה, או הרהורים בלי סדר על גירושין, הטיטניק, ו' החיבור, שימבורסקה, צרור מפתחות ואגזוז מרעיש של מכונית.

הלב הפועם אינו אוהב שמניחים לו נקודות. הוא חייב שיניחו לו להדהד את עצמו.

זה מזכיר לי תמיד את השורה הנפלאה של גולדברג על ה-אוֹר בּשׁוּלֵי הֶעָנָן. כי לבני האדם אין באמת יכולת לנתק אור-חושך, לעולם יהיו לנו שוליים דהויים.

האם אדם יכול באמת למחוק את מי שהיה אחד מהיצולים בעגלת חייו. האם באמת אפשר להניח נקודה במקום ו' החיבור?

תכלס? להתגרש זה חרא. איך שלא תהפכו את זה. ולוקח שנים, אם בכלל, להירפא מהצלקות, מהעלבון, מהמרירות ומהפחדים. זו פוסט טראומה לכל דבר ועניין. כמו אדם שעבר פיגוע תופת ונתקף בחרדה בכל פעם שאגזוז של מכונית עוברת משמיע רעש מפתיע. כך אדם נטוש ימשיך ללקק את פצעיו הרבה אחרי פריקת הקרטונים בדירה החדשה וימשיך להירתע מנתינת אמון בבני המין השני.

אצל הנוטש, זה אולי קל יותר בהתחלה, כי הוא עצמו לא איבד שליטה על חייו, ליהפך, הוא אחז את השור בקרניו. אבל קיומם העמוק של הילדים הופך את זה בסופו של דבר לגרוע לא פחות. הם הראייה לכך שלא תהא שם לעולם נקודה, ותמיד יהיה שם ו' החיבור.

אז למה אני מבלבל לכם במוח? רציתי לומר רק זאת; אל תתגרשו כי נמאס, אל תפרקו את התא שבניתם בעדינות ורגישות ובאהבה רק כי פתאום קשה או משעמם. להתגרש זה לא לשדרג מכשיר סלולרי. בית עוזבים כמו את הטיטניק השוקעת. לוקחים את מה שבא ליד וקופצים למים הקפואים. כמו מי שאין לו ברירה. כמו ניצוֹל היודע שהאופציה האחרת היא מוות.

וכשאתם כבר רועדים מקור בסירת ההצלה, והמים עומדים לכסות לעד את ספינת חייכם הגדולה והבטוחה, דעו לכם שמה שהשארתם שם מאחור, ימשיך ללוות אתכם לעד. זה אף פעם לא נגמר. גם כשתגיעו לחוף מבטחים, לא תצליחו לנתק את ו' החיבור.

*****

בשיר; ויסלבה שימבורסקה

במוזיקה; איך אומרים בערבית פלמנקו?

https://www.youtube.com/watch?v=avNyvRyaDwo

בצילום; אלה המפתחות של הטיטניק אשר בכוחן היה להציל את הספינה. המפתחות היו בידיו של הקצין הימי דייוויד בלייר שלא יצא למסע. הוא שכח להעביר אותם למי שבסופו של דבר החליף אותו על הספינה. בצרור המפתחות הזה היה גם המפתח לארון המשקפות. משקפת אחת טובה, זה מה שהיה צריך הקצין בתא הפיקוד על מנת שהספינה הענקית לא תפגוש את גורלה בטרם עת, על קצותיו החדים של קרחון. אחלה מטפורה לחיי נישואין, לא? לא לשכוח לקחת את המפתחות שיעזרו לכם לראות את עצמכם לא חגיגיים תחת החופה, אלא רחוק ובחושך.

בראש; משהו שאמר פעם ריצ'רד באך – ההוא שכתב את "ג'ונתן ליווינגסטון השחף" – על כך שההיפך מבדידות היא לא הזוגיות, אלא האינטימיות.

נמרוד שיין

  1. נמרוד שיין הוא משורר, עורך ושדרן רדיו, כתב תרבות ומגזין בעיתונות, הגיש וערך בטלוויזיה, שימש כמנהל תוכן ורעיונאי. נולד ביפו ומתגורר בחיפה. ספר שיריו  עור התוך ראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

0 views0 comments

Recent Posts

See All